ליוני שלנו שלום!
ביום שישי לפני שבועיים בדיוק,
חזרנו מטיול קסום בניו זילנד
גן עדן עליי אדמות.
הנחיתה הייתה קשה ומזעזעת
לא הספקתי לשקוט על החוויה האין סופית
ופתאום, בום, משום מקום
מספרת לי לירון שיש לה משהו קצת לא טוב לומר לנו
יוני? הבן של טלילה? נהרג בג'נין.
העולם חרב
יוני?! לא! למה! מה קרה?
מאותו רגע אתה לא יוצא לי מהראש
איזה ילד איזה גבר
איזה הכנות לגיוס, כמה ק"מ רצת?
אמרתי לך שלא כדאי לקחת את החיים יותר מדיי ברצינות.
ואתה? מוקדם בבוקר יוצא לריצה, בערב עוד ריצה.
וכשצריך עזרה, בלי שום סימני שאלה, נרתם לעשייה.
בשבועיים הללו ראיתי כמה רבים עוטפים באהבה ובדאגה
את הוריך את איתמר אחיך
כמה רבים אוהבים אותך
משפחת "נווה ים" מחבקת אותך ואת משפחתך באהבה
יוני, בשבילי אתה עדיין ילד קטן, אך לצערי השארת לכ"כ הרבה אנשים, חור גדול בנשמה.
יוני,
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.
אמן.
מושיק לבהר, יו"ר ועד השכונה