סמ"ר יונתן עברון ז"ל

יונתן יקר ואהוב,
מסלול של שנה ו-8 חודשים הגיע לסיומו. ניתן למנות אותו כ-20 חודשים ואפשר לפרוט אותו לשבועות, לימים, לשבתות, לרגעים של יומיום.
כל יממה כעולם בפני עצמו. דקות ואף שניות הפכו משמעותיות ובעלות ערך.
במחשבה של סיכום מסלול נבין מה ארוכה הייתה הדרך, מפותלת, מפרכת ודורשת יכולת פיזית ומנטלית גבוהה, וכמובן התמדה ו"לא לוותר!"
"אין קיצורי דרך", נוהגת אני לומר לך, מידי פעם, בשיחותינו בבית.
אין קיצורי דרך ורק המתמיד מנצח! ואתה, כמו כל חבריך לצוות- בהתמדה, בנחישות, בהבנת המהות העמוקה של ה"מסלול", יכולתם וניצחתם את כל הקשיים!
עשית דרך ענקית ונהדרת!
מרגשת בפן האישי ועמוקה בהתבגרות ובהתחברות שלך לעצמך, לסביבתך האנושית ולמקום אליו חזרת אחרי 13 שנים של חיים במדינה אחרת.
אתה במחשבותינו, ברגעים הפשוטים והיומיומיים ביותר שלנו. אתה כל כך חסר בבית, ויחד עם זאת אנו שמחים על ה"מקום", שבו אתה נמצא. גאים בהישגיך האישיים וביכולות המצוינות שהפגנת לאורך כל הדרך, וכמו תמיד עשית זאת בשקט בשקט, בענווה ובצניעות הראויה!
אשריך, שמטרה משותפת ונסיבות הפגישו אותך עם כל אנשים נפלאים, זרים שהפכו ל "אחים", כשכל אחד מכם הוא עולם בפני עצמו, שונה ואחר מחברו, ותורם לגיבוש שלכם כצוות.
המרקם האנושי הוא נדיר ואוצרותיו אדירים ותקוותנו כי ממנו תשאב בהמשך דרכך בחיים.

אוהבים אותך אהבה ענקית,
אבא ואמא

(טלילה ואבי, ספר סוף מסלול של הצוות)