תפריט נגישות

סגן ד''ר עודד בן דרור ז"ל

ההחלצות

ההחלצות

בעוד הקרב מתחולל החלו לזרום על ציר עכביש לעבר התעלה וראש הגשר טנקים, נגמ"שים ובמיוחד - שיירת הדוברות שמהן הוקם אותו יום גשר הדוברות, שהיה הגשר הראשון על התעלה. התנועה קדימה לעבר התעלה היה הנושא העיקרי שהעסיק אותו זמן את מפקדת החזית ומפקדת האוגדה, שעדיין לא היו מודעות למתחולל בזירת הקרב של הגדוד, במרחק קטן מציר התנועה, ורק סמוך ל-4 לפנות בוקר הודיע מפקד האוגדה לאלוף הפיקוד ש"עוזי (המח"ט) נתון בקרב קשה, ויש לו נפגעים רבים".
דרישות המג"ד לחילוץ הנפגעים נמשכו בדרישות של המח"ט ממפקדת האוגדה, ובסופו של דבר נשלח לקראת בוקר כוח טנקים בפיקודו של אהוד כדי לסייע לגדוד. אהוד הזדהה באלחוט בגלוי ואמר למג"ד: "איציק שלום, אנחנו באים לעזור". המג"ד ביקש ממנו לבוא מהר, אולם מפקד הטנקים הסביר שבחושך אינו מסוגל להגיע כפי שרוצה המג"ד, והבטיח לבוא עם אור ראשון. מכיוון שכך, ביקש ממנו המג"ד לביים מאחורי הגדוד תנועת טנקים, מהומה רבה ככל האפשר, על מנת להרתיע את המצרים מלצאת מעמדותיהם, ובמיוחד עם הטנקים שלהם. לאחר מכן הסביר המג"ד לטנקים לבוא באיגוף שמאלי ולנוע מדרום לכיוון צפון.
עם האר השחר התחזקה האש המצרית על קבוצות לוחמי הגדוד הפזורות בשטח. בקרבת "גבעת הפצועים" של פלוגות ה' ו-ב' היו כמה פגיעות של פגזי טנקים, והאנשים לחצו לעזרה. המג"ד הבטיח שעזרה נמצאת בדרכם אליהם, והמשיך ללחוץ על הטנקים להגיע במהירות, כשמדי פעם הוא נענה ב"עוד מעט , עוד מעט, כבר מגיעים".
בערך ב-06:30 הודיע אהוד למג"ד שאיננו מצליח לזהות את הגדוד בשטח, ולכן איננו יודע איך ולהיכן להתקדם. דני, אחד הקצינים המסופחים, שעוד לפנות בוקר חילץ את עצמו אחורנית כדי להזעיק חילוץ ולכוון אותו לעבר פלוגות ב' ו-ה', עבר דרך התאג"ד, ולאחר נסיגת התאג"ד נותר על הכביש ופגש שם בטנקים. אהוד הודיע למג"ד שדני נמצא איתו, והמג"ד אמר לו: "דני יכוון אותך, הוא יודע בדיוק להיכן. הטנקים התקדמו קצת, ושוב הודיעו שאינם מזהים, לא את הגדוד ולא את האויב שמולו. מחפ"ק המג"ד נפנפו בכובעי פלדה ובכלי נשק - אך ללא תועלת.
המג"ד ראה שאין ברירה, והחליט לפתוח רימון עשן לסימון מקומו, תוך ידיעה ברורה שפרוש הדבר באור היום (השעה היתה כבר כ-7 בבקר) משיכת כל עצמת האש המצרית לעברו ולעבר הכוחות הסמוכים אליו. לפני פתיחת הרימון הזהיר המג"ד את אהוד שלא ירה באזור העשן, כי "אנשים שלנו פזורים בשטח", ואמר לו לבוא משמאל לעשן ולהתקדם, ולירות רק כשימצא בין הגדוד לבין המצרים.
...סמוך לשעה 14:00 נתקבל אישור ליציאה סופית מהשטח. לפני עזיבת המקום הושארה בתעלה חוליה ובה בנצי, גיורא וחיילים נוספים שבמטרה לשמור קשר עין ואלחוט עם חזי ולכוון אליו את הכוח המחלץ לכשיגיע. לאחר מכן הגיעו כמה נגמ"שים שהעמיסו את האנשים והעבירו אותם לצומת טרטור-עכביש. חזי עצמו חולץ עם אנשיו בשעות אחר הצהריים על ידי כוח של טנקים וצנחני מילואים על נגמ"שים.

בניית אתרים: