לאחר ה"התקלות" בדוברות המשיך גדוד 890 של חטיבת הצנחנים לנוע על ציר עכביש, עד שהגיע לצומת הצירים 'עכביש' ו'טרטור'. כאן החלה ההתפרסות של הפלוגות: פלוגה ה' התפרסה מדרום לציר עכביש. פלוגה ג' היתה בין שני הצירים. פלוגה ב' התפרסה מציר טרטור וצפונה. המטה עם חבורת הפיקוד נעו על ציר טרטור עצמו, ופלוגה ד' נעה כעתודה מאחור, על ציר טרטור.
לאחר זמן מה הורה המח"ט למג"ד לשנות את הפריסה, לוותר על התנועה מדרום לציר עכביש ולהרחיב את הפריסה מטרטור צפונה. כתוצאה מכך הורה המג"ד לפלוגה ה' לנוע מאחורי שאר הגדוד ולהוות לו עתודה. פלוגה ב' נשארה במקומה. פלוגה ג' עברה צפונה לציר טרטור ופלוגה ד' התפרסה בין ציר טרטור לציר עכביש.
בשלב זה נעשתה התנועה באיטיות, כאשר השטח נצפה ונסרק מדי פעם במשקפות ובאמצעי ראיית לילה, ועצמים חשודים נבדקים בקפדנות. את איטיות התנועה קבעו גם קשיי התאורה בין הפלוגות הפרוסות בפריסה רחבה והצורך להבטיח שלא יתקלו כוחות משנה אלה באלה, מה עוד שהירח עמד לשקוע והחשכה הלכה וגברה. תוך כדי תנועה נורו מדי פעם פצצות תאורה ע"י המצרים שהצמידו את הגדוד לקרקע למשך זמן התאורה, והאיטו עוד יותר את קצב תנועתו. מדי פעם נשמעו מרחוק הדיו של דו-קרב ארטילרי בין סוללותינו לסוללות המצרים, ושובלים אדומים וזהובים המציינים ירי טילים, נראו לעיתים בשמים. באזור הסמוך לציר התנועה של הגדוד שררה לעומת זאת, כפי שאמר חייל אחד תוך כדי תנועה, "שלווה פסטורלית".
אז הורה המח"ט למג"ד להגביר את קצב התנועה, כי כוחות נוספים ממתינים מאחור לפתיחת הצירים ואסור לעכבם יותר. כמה דקות לאחר מכן הודיע יקי, מ"פ ב', שהוא מבחין בדבר מה חשוד. הכוח נעצר, ולאחר מכן הודיע יקי כי ה"עצם החשוד" אינו אלא שילדת רכב ישנה ואין הוא מבחין בשום דבר נוסף. המח"ט הורה כאן למג"ד לפצל כוחות קטנים שיתמקמו מצפון לציר טרטור ויאבטחו אותו באופן סטטי, בעוד ששאר הכוח ממשיך להתקדם. המג"ד הורה למחלקה הקיצונית של פלוגה ב' להתמקם על תלולית החול שלידה ולהתחפר עליה במהירות. המחלקה החלה להתמקם כששאר הכוח ממשיך בתנועה. פלוגה ב' החלה למשוך עוד יותר צפונה, כאשר לפתע, סמוך לשעה 01:30 של יום ה-17 באוקטובר, נשמעו כמה צרורות. הכוח לא השיב מיד באש, מכיוון שההנחיה היתה, לאור הידיעות שבשטח עשויים להמצא פצועים ופליטים מקרבות שנערכו על הציר בלילה הקודם ובמשך היום, לנסות לוודא לפני הירי שאין זה ירי על פצועים שלנו. בדיעבד התברר, שאותם צרורות ראשונים שנורו אז, אכן נורו ע"י המצרים.
אז החלה להתפתח אש חזקה מאוד, במיוחד לעבר האזור בו היתה פלוגה ב'. מספר רב של חיילים במחלקה של שאול מפלוגה ב' נפגעו כבר במכת האש ראשונה זו, וכן נפצע אז המ"פ, יקי, שלמרות פציעתו זו ניסה לארגן את חייליו להסתערות לעבר מקורות שמולו...
מקטעי ידיעות שהגיעו ברשת הקשר למג"ד מקצינים שהסתפחו לפלוגה ב' - ג'קי ואחר כך בנצי - התברר לו שמספר הנפגעים גדול, שיקי פצוע קשה, ושהפלוגה אינה מסוגלת להסתער על המתחם שמולה.