סמל משה אפלבוים ז"ל

לצערי אין ברשותי חומר רב, אני ומשה היינו חדשים אז בחטיבה וזו הפעם הראשונה שנפגשנו.
במלחמת יום הכיפורים הייתי המ"מ של משה.
היות ואביך משה היה חובש המחלקה הוא היה צמוד אליי עד למותו, ואף נאלצתי לצערי לפנותו.
סמדר וארד, על מנת להמחיש לכם ולהסביר מה בעצם קרה, תנסו להבין.
אנחנו ישבנו בשדה חשוף ופתוח על האדמה, סמוך למוצב 116 הסורים פלשו והקיפו את המוצב ונסוגו. האגודה שישבה לפנינו במוצב של מוסה פלד עברו מקום ואנחנו תפסנו את מקומם.
כל הגדוד היה פרוס בשטח והמחלקה שלנו שמנתה 3 סוללות ובכל סוללה 3-4 חיילים, שמרה על המקום למניעת חזרתם של הסורים.
לא רחוק מאיתנו היו פזורים גויות של חיילים סורים ומצבורי נשק שהסורים נטשו.
אדמת רמת הגולן זו אדמת בזלת קשה, להתחפר בה מאוד קשה לכן התחפרנו ככל שיכולנו ושכבנו שם כפי שכבר אמרתי בקרבתנו היו מצבורי נשק של הסורים. איש לא יודע מדוע הסורים ירו לכיווננו, הם בכלל לא ידעו שאנחנו שם (כנראה וזו סברה שהם רצו לפוצץ את מצבורי התחמושת או משהו שהשאירו מאחור).
בהפגזה נפל פגז על מצבור התחמושת ואביך נפגע, היו חילופי אש קצרים, כשהכל נפסק קראתי בשמות הבחורים וכולם ענו חוץ מאביך משה...
כפי שציינתי במהלך הימים עקב תפקידו משה היה צמוד אליי, אני זוכר את דמותו אך פרטים רבים נמחקו מזכרוני. זאת הפעם האחרונה שהייתי ביחידה זו.