אלבום תמונות
כ"ב כסלו תשכ"ז
...באשר לאוירה בשבת, יש לנו סמל דת מצוין שדואג לנו לצרכי הדת, במיוחד לסעודה שלישית שקשה לבצע ועוד סדור זמני התפלה וכו', פעמים מתפללים במנין ופעמים ביחידות, אולם בשבת תמיד במנין. אני מנסה עד כמה שאפשר ליצור אוירה שבתית באוהל ע"י שירה וויכוח על כמה נושאים משום כך בשלב ראשון דאגתי קודם לחבר דתי שיגור באוהל יחד אתי, והדבר התאפשר כך שמבחינת חלול שבת באוהל הכל בסדר..."
ב. ח' סיון תשכ"ז
...לאחר הנצחון המזהיר של צה"ל על אויביו וקמיו הגיע הזמן להודות ולהלל לה', לקדש שמו ברבים על הנסים והגבורות שאירעו תוך הרגעים של הקרב והלחימה. לאחר שחרורה של ירושלים והגדה המערבית, תקוה שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו, שאלתי איך יהיו נראים פני המדינה לעת שכזאת, מבחינה דתית ורוחנית".
ג. ט"ו סיון תשכ"ז
...אסון גדול הוא לשכוח את ימי המערכה, את הקרבנות שנפלו והקריבו דמם לשלום העם והארץ.
לכאורה מה עלול להשכיח אותם? שאלה לא קשה, פשוטה שכל אחד יכול לענות עליה: עלול להשכיח אותם הנצחון והשמחה, אמנם בחור שומרי מצוות, אנחנו לא נשכח את ימי המערכה על אף שתמו, ונמהול אותם ימי השמחה בקצת עצבות ומורת רוח.
לא לשכוח שהנצחון היה בדרך לא טבעית ועל כן היו הרבה ניסים גלויים הן אצל החייל הלוחם שנפגש אתם בכל רגע, בין יריה ליריה, כאשר ניצל מיריה ששרקה קרוב לאוזניו, לבין האזרח שלא הרגיש את הרגעים הקשים, ובכל זאת יודע שהחייל למרות שנלחם בעוז רוחו, עדיין תלוי בחסדי שמים, ועל כן הוא מתפלל לשלומו, אני מתאר לעצמי שכך היה, אנחנו נלחמנו בנשק ובחומר, ואתם נלחמתם ברוח ובתקוה לעזרת שמים וחסדי מרום. לאור זה לא נמעה ונחשב שכוחנו ועוצם ידינו עשה לנו את החייל הזה, למרות שכך היה חושב כל בר-דעת שהרי מוכח לעיננו שרבים מאתנו נפלו למען הגנת המולדת.
נסים גלויים אלה יקרבו את לבבנו לחזור בתושבה שאכן לא רחוקה הישועה והגאולה העתידה לבוא. ואם נפתח פתח לכך הרי שימשך הדבר עד הסוף.
אנחנו לא צריכים לפחד לאור האיומים של "המן" הרשע שעדיין לא הגיע לאבק רגליו של סבו פרעה שכבר הודה שהוא ועמו הרשעים וה' הצדיק, למרות שה' חזק את לבבו והקשה את ערפו. אבל פעם עוד ישבר נאצר ויכיר בעובדה שלעם ישראל אין תחליף בארצו לא במחיר כסף ולא במחיר דם בניו.
הנוטרליות שנראת כבגידה מצד צרפת והעמדה שנוקטת ארצות הברית כלפי המצב הבטחוני במזרח התיכון דבר זה אומר דרשני, הבדידות מצד מעצמות, אומר שה' מביא את חסדו לעם ישראל בשלמותו, ועזרתו של ה' לא תהיה שותפת לבשר ודם. כמו שבתנ"ך שמצרים לא תושיע אותנו והם קנה רצוץ.
הפסוק-מצפון תפתח הרעה התגשם האחדות של עם ישראל והתקוה כבוראו נתגלתה לאור הנסיבות משום כך גם יתקים בנו הנצחון שלנו על אויבנו.
"כי מציון תצא תורה" - עוד ידרש ענין שמקצתו הוכר כבר ע"י יהדות התפוצות, הניצחון של עם ישראל הוכיח ליהדות הגולה שאכן נר ישראל לא כבה, ויש זיק הממשיך את קיומו.
"כל דודי דופק" - התחיל מבצבץ ועולה, עם ישראל הנרדפים התחילו להאמין שבארצות האויב לא תהיה להם הצלחה, ורק המקלט היחידי שמסוגל לקלוט אותם ולשמור אותם הוא אך ורק בארץ הקודש. לאחר הנצחון התחזקה בהם האמונה שצריכים לחזור לארץ.
והנה בזמנים האחרונים, תושבי עדן התעוררו, ואגב הרדיפות באו ועלו לארץ.
היהודים בלוב נרדפו אף הם בארץ כנכר, והתחילו לחשוב בכוון הנכון לעבר ארץ הקודש, עצם הנצחון מראה שהארץ גדלה. ואם הארץ גדלה, אסור לנו לעזוב אותה. שחיית השדה תרבה עליה ומשום כך צריכים היהודים לנהור גלים גלים לארץ כדי להוכיח שאנן שלנו היא וההתישבות מוכיחה את השיכות כדרך שמסביר הרב סולוביציק, שאם יהדות ארה"ב היתה עולה ומישבת את הנגב, אזי לא היו עוררים עליו, והיה בחזקתנו כמו חזקת קרקע המועילה. אם היהדות אינה עולה, לפחות היא מגישה תרומות דבר המבטיח את קיומנו, והמוכיח את קשרינו אתם. שאין אנו נפרדים לשתיים. ובשעת הצרה אנו כבר נהפכים מלוכדים ומגובשים - "גוי אחד בארץ". הרוח ההתנדבותית שחלה אצל עם ישראל בתפוצות הרוצים לבוא ולהגן על המולדת, מוכיח שאין עם ישראל הפקר, ולא רצו עזובה, אלא יש לו ולעמו בעלים הדורשים את שלומו וקיומה של הארץ.
האהדה בכל התפוצות הגיעה לקיצה וכל האמצעים יקדשו את המטרה אעפ"י שהאמצעים כולם קדושים, השיבה לציון והגנה על ציון הם הם שיביאו לבנין העם והקמת מקדשו שיביאו את האומה לקדמותה, וזה היעוד של עם ישראל, שכמובן חיי הרוח והחומר ישתלבו לאור זה, שלא נצטרך עוד למלחמות, שאם יתקימו כל אלה, יכירו כל הגוים בקיום עם ישראל ובארצו הבלעדיים. דברים אלו שכתבתים התעוררו אצלי עקב קריאת מכתבך שעורר בי הרגשה עמוקה.
אני שואל שאלה אחת, באיזה אופן נוכל לגשת לבנות את ביהמ"ק? אפילו בימי שלום שיהיו, הרי במקום המקדש בנו בנינים קדושים זה שנים, בין הכותל וסביבו בנויים מסגדים לכל הדתות, איך יהיה אפשר להרסם אם נהיה בשלום אתם, ואיך לא להרסם שהרי אחרי כל זה נשאף לבנות את ביהמ"ק. איך ננהיג כלפי זה? צפיה לתשובה.
אלגרבלי דוד