אלבום תמונות
בע"ה
שנה חלפה, החורף הקר והקודר עבר ושוב חוזר האביב, והספק ממשיך לנקר שמא הכל רק חלום רע ותיכף נתעורר והכל יחזור לקדמותו.
אבל לצערי המציאות היא מרה ואתה נלקחת מאתנו בטרם עת לבלי שוב. עוד בהיותך צעיר היית להוריך יועץ ומדריך ובעיקר - חבר. מוקדם מאוד הפסקת לקבל והתחלת להעניק מתכונותיך ומהידע שרכשת. הבגרות המוקדמת אפשרה לך להבין את הלך הרוחות בסביבתך, ובשקט הנפשי המאפיין אותך, ידעת לגשר בין הפערים הרוחניים והחברתיים שבין הדורות. לא פעם הערת לצעירים שיתנו כבוד לדור המבוגר, ואיש לרעהו, ובנוסף לאלה שנתרחקו לא נרתעת מלתת מוסר שלא יגררו אחרי הבל החיים הרגעיים ובכך יתרחקו מהבית - דבר אשר בעתיד הם עלולים להתחרט על כך.
עתה הנני יושב בבית הריק והשקט ומנסה לתארו בנוכחותך. אתה, גבוה, תמיר, שערך השחום והמתולתל יושב רכון על השולחן ומנסה להשלים חומר לימוד שהפסדת בהיותך במילואים. בזמן הצורך עוזר לאחיך הצעיר בשיעורי הבית, ובאמת כשהגיעה הבשורה המכה, שאלתו הראשונה היתה - ומי יעזור לי בשיעורי הבית? מאז שעמדת על דעתך ועד נפילתך, אחת התכונות הבולטות ביותר שבך היתה העזרה לזולת שלא על מנת לקבל פרס.
התנהגות שקטה ורגועה. שקדת על לימודיך וידעת את דרכך כבר מגיל צעיר. בגיל שש כבר שאפת להיות מהנדס בנין, כדי לשנות ויחד עם זה לשמור על סביבתך הקרובה - דהינו - השכונה, להפוך אותה למקום נעים לגור בו, לתת לשכונה מצד אחד איכות חיים טובה ומודרנית - ומצד שני - לשמור על היחוד והצביון שיש לגרים בה; מעין שילוב של ישן עם חדש.
לנו ההורים היתה שאיפה שתלמד רפואה, ובאמת בצבא בחרת להיות חובש קרבי ובזה ציפית את שאיפתנו מבחינתך, וכשהשתחררת - הלכת ללימודים לפי רצונך אתה.
במלחמת ששת הימים בהיותך עדין ילד שלחת חבילה ומכתב לחייל האלמוני. רצה הגורל והחבילה הגיעה לאחד מהשכונה ובתשובתו כתב לך: "לאילן היקר, תודתי על החבילה והמכתב אבל דע לך שאיני אלמוני, כי אם אבא של טלי שלומדת אתך בבית הספר ובן שכונתך.
בגמר המלחמה נפגשנו מספר חברים, ובאותה הזדמנות אני - אביך, הבעתי תקוה שזו תהיה המלחמה האחרונה, ושאתם - הדור הצעיר לא תצטרכו לצאת למלחמות, וכל עם ישראל ישב איש תחת גפנו ותחת תאנתו. מאז עברנו כבר שלוש מלחמות נוספות ואתם הרבה יתמות ושכול בעמנו. ורק לאלוהים הפתרונות מה עוד נכון לנו.
אסיים בתפילה מפי ר' נחמן מברסלב:
"יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותנו שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם, ותמשוך שלום גדול ונפלא בעולם ולא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה.
רק יכירו וידעו כל יושב תבל האמת לאמיתה אשר לא באנו לעולם הזה בשביל ריב ומלחמות, חס ושלום, רק באנו לעולם בכדי להכיר ולדעת אותך, תתברך לנצח"
(ילקוט תפילות, חלק ב')
האב - שאול