אלבום תמונות
לפי הגדרות המטכ"ל הייתה חטיבת הצנחנים פגועה קשה. למרות זאת ביקש רפול משימות חדשות. ישראל טל פקד עליו להמשיך לעזה ולטהר אותה. לאחר כעשר דקות יצא רפול לכיוון עזה. כשהגיעו לרחוב הראשי ירו לכל עבר והעיר נכנעה כמעט ללא התנגדות. אחר כך חזרו דרומה דרך חאן-יונס שם נתקלו בהתנגדות חזקה יותר.
בבוקר הרביעי למלחמה קיבל רפול אישור לעזוב את רצועת עזה ולהתקדם אל קנטרה שעל תעלת סואץ. בצהרי היום הגיעו למוצב גדודי מצרי שחסם את הדרך לתעלה. בקרב עם מוצב זה נפצע רפול ואיבד את ההכרה. ישראל גרנית קיבל את הפיקוד על הכוחות במקום רפול וארגן אותם מחדש במרחק שישה קילומטרים מהצומת. דני רהב שהיה הכי קרוב למוצב המצרי החליט לעלות עליו מיד. המצרים ברחו והדביקו בבהלה את המוצבים האחרים בדרך לקנטרה.
כשהתקדמו הכוחות למבואות קנטרה ראו מאה צנחנים מצרים מרימים ידיים. לקחת אותם בשבי לא יכלו ולהרגם לא רצו לכן שחררו אותם מנשקם ושלחו אותם לקנטרה. תושבי העיירה שראו צנחנים מצרים שבים ללא נשק פחדו כל-כך שלא התנגדו כלל ולא היה צורך לטהר את העיירה. כשהחלו הצנחנים לחגוג את הנצחון נורתה עליהם אש מעבר לתעלה. הם התמקמו במרכז העיירה וחיכו לאהרון דוידי, הקצח"ר, שבא לקבל פיקוד על חטיבת הצנחנים. אחרי מספר חילופי אש עם חיילים מצרים מהצד השני של התעלה שיתקו הצנחנים את עמדות האוייב.
כשנכנסה הפסקת האש לתוקף הייתה חטיבת הצנחנים מול האגם המר הקטן מלבד הגדוד של צבי בר שנשלח לרמת הגולן שם נחת בעומק השאח הסורי ונשאר עד סוף המלחמה. הקרב ברפיח נחשב לאחד הקרבות החשובים במערכות ישראל.